עיצוב הנוף האורבני המוכר היום כפסטורליה עירונית התפתח במאה ה-19 כתגובה לעיר התעשייתית. הפארקים העירוניים החדשים הציעו מרחב אלטרנטיבי "טבעי" אשר הוו אנטיתזה לעיר. כיום, רוב השטחים הפתוחים החדשים מתוכננים באתרי תעשייה לשעבר -- באזורי מפעלים, מסילות ברזל, מחצבות ומטמנות--דבר הדורש הגדרה מחודשת של היחסים בין נוף, טבע ותעשייה, לא כמושגים מנוגדים אלא כמערכות התלויות זו בזו.
החוקר רוס מקליין טוען שהנוף הפוסט-תעשייתי מערער על הנחות היסוד של התאוריה והפרקטיקה של אדריכלות הנוף. הסמינר יבחן את האופן בו מתפתחת אסתטיקה חדשה על חורבות התעשייה. מתוך ניתוח פרויקטים מהעשורים האחרונים בעולם, וקריאת טקסטים מתחומי אומנות, אורבניזם גאוגרפיה ואקולוגיה, נבחן את הנוף הפוסט-תעשייתי מתוך היבטים אסתטיים, חברתיים ואקולוגיים.
2025?: לא